מחקרים בתחום הבטיחות בדרכים, כולל מחקרים מאוניברסיטת מישיגן ומהרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים (NHTSA), מצביעים על כך שהסחת דעת בזמן נהיגה היא אחד הגורמים המרכזיים לתאונות. נמצא כי גם שיחה עם נוסע ברכב עלולה ליצור עומס קוגניטיבי על הנהג, ובמצבים מסוימים להשפיע על הריכוז ורמת הקשב בדומה להסחות דעת אחרות בזמן נהיגה.
המחקרים מראים כי הנהיגה דורשת עיבוד מתמשך של מידע חזותי ומרחבי, ולכן כל פעילות שמעמיסה על הקשב – כולל שיחה מורכבת – עלולה לפגוע בזמן התגובה וביכולת קבלת ההחלטות. עם זאת, לנוסע ברכב יש יתרון בכך שהוא יכול להתאים את השיחה לתנאי הדרך ולהפחית עומס במצבי סיכון, בניגוד להסחות דעת חיצוניות אחרות.המסקנה היא שהסחת דעת בנהיגה אינה תלויה רק במקור ההפרעה, אלא בעיקר ברמת העומס הקוגניטיבי שהיא יוצרת על הנהג בזמן אמת.
